פרק 1 עונה 1

משתתפים בפרק נועם גרין ויוסף ברודבקר

מה זו התמכרות?

ברוכים הבאים לפרק הפתיחה של הפודקאסט 'קל וחומר',
שיחות על התמכרויות בהגשתי – יוסף ברודבקר.
ובפרק הראשון, תראיין אותי המפיקה – הפסיכולוגית נועם גרין
ויחד נתבונן על שאלות הבסיס בהתמכרות:
מה זו התמכרות?
למה אנשים הופכים למכורים?
לאילו חומרים אנחנו מתמכרים?
וגם: האם כולנו מכורים?

שלום ברוכות וברוכים הבאים לפודקאסט קל וחומר. פודקאסט שעוסק בהתמכרויות, ויסות כעסים ורגשות. שמי יוסף ברודבקר, אני בהכשרתי קרימינולוג, פסיכותרפיסט. ואני המגיש והיוצר של הפודקאסט. המפיקה איתי היא נועם גרין. מוזמנות ומוזמנים להאזין, להגיב ולדרג באפליקציות התומכות ודרך האתר שלי יוסף ברודבקר נקודה קום.

אז, ברוכים הבאים לסדרה של קל וחומר בוא נגיד כמה מילים על מה שהולך לקרות כאן. אני נועם גרין, פסיכולוגית בהכשרה נוירו שיקומית ואיתי היום בחדר. מתארח שם וקול שיוביל את הסדרה הזאת, שלא לומר יצר וכתב אותה. ברוך הבא ליוסף ברודבקר. קרימינולוג, מטפל, מנחה קבוצות ומרצה, מתמחה בתחום ההתמכרויות, וויסות וניהול כעסים. בעונה הזאת יוסף יארח ואני אפיק, סדרה של פרקים בהם התארחו יבואו לשוחח מומחים בתחום של ויסות והתמכרויות. ננסה לסקור פה סוגים שונים של התמכרויות. מה גורם להן אם יש בכלל גורם? איך מאבחנים התמכרות? איך יכולים בני ובנות משפחה להתמודד עם בן זוג או ילדה שמכורים? כמובן, אם אתם מכירים מישהו או מישהי שהאזנה לפרק יכולה לעזור לו העבירו אותו. אנחנו זמינים באפליקציית הפודקאסט ובהמשך גם באתר האישי של יוסף. בהצלחה עם זה. חתיכת פרויקט. אמרתי כמה פעמים את המילה התמכרויות, אז בואו נתחיל לצלול לנושא שלשמו התכנסנו פה.

יוסף, מה זו התמכרות?

אוקיי. באופן בסיסי, התמכרות זה כאשר אדם מתנהג באופן שמסב לו הנאה, בין שהיא מושגת על ידי צריכת חומר פסיכואקטיבי, כלומר סם תרופה, ובין מושגת על ידי פעולה מרגשת או מינית, והאדם חוזר על ההתנהגות שוב ושוב, למרות רצון להפסיק ובאופן בלתי נשלט, כך שהיא משתלטת על חייו, ההתמכרות משתלטת על חייו ומפריעה לכל התפקודים או להרבה תפקודים שלו ופוגעת ממש בעולם הנפשי.

אני תיכף אשאל ספציפית על זה שאלה. אבל איך זה בעצם קורה?

להתמכרות יש שני מאפיינים בולטים. הראשון, כמו שאמרתי, זה שימוש או התנהגות שחוזרת. אני אגיד שאנחנו רוצים. לשמוע שההתנהגות הזאת חוזרת למרות מחירים אישיים משמעותיים. והרכיב השני זה תופעה של סבילות, שזה אומר שההנאה הולכת ופוחתת מאותו מאותו שימוש. האפקט של אותו כמות חומר או של אותה התנהגות. הולכת ונחלשת. אני אקח דוגמה דווקא מכור להימורים שזה התמכרות התנהגותית. זה יתחיל בקטן. כרטיס גירוד בחמישה שקלים. אני יודע פעם בשבוע נגיד. אחר כך זה כבר יהיה פעם ביום. אחר כך זה יתחיל להיות כבר כמה כרטיסים בכל פעם. כרטיסי גירוד בכל פעם, כמה פעמים ביום ולאט לאט גם הסכומים הקטנים שהם כבר מזמן לא קטנים גם עולים, כלומר כרטיס של 5 שקלים והסיכוי לרווח כן לזכייה כספית מסוימת כבר לא מרגשים, וצריך לקנות את הכרטיסים היקרים יותר שמאפשרים אולי לזכות בסכומים גדולים יותר. כי השימוש הראשוני הקטן הוא כבר לא מרגש, ובמקרה של סמים זה יהיה ממש אותו דבר. הוא אפילו יותר מודגש תדירות גבוהה יותר. בחלק מהסמים העלייה תהיה יותר מהירה. בחלק מהם היא תהיה איטית יותר, אבל אנחנו נראה עלייה בתדירות של השימוש. אנחנו נראה עלייה בכמות. של של החומר שמשתמשים בה בכל פעם, ואנחנו נראה גם מעבר לפעמים לחומרים אחרים, קשים, אקטיביים, משנה תודעה יותר חזקים.

עולה לי כאן שאלה. אני חושבת שהיא שאלה בסיסית. זאת אומרת, אתה אומר שחייבת להיות בהגדרה של ההתמכרות סבל לאדם עצמו לאדם המכור ועליה בשימוש. אז אני אתחיל מהשאלה השנייה דווקא לפי זה, אם בן אדם במקרה של הימורים הולך פעם בשבוע, ביום רביעי, בדרך חזרה מהעבודה מהכולל, הבית קונה טופס אחד וזה. הוא לא מכור, לא. ואם אנחנו הולכים לסמים האדם חוזר מהעבודה. צריך את הג'וינט שלו בערב.

רק ביום רביעי או כל יום כל יום. אה אוקיי, אבל אחד את מבינה את ה כן? את מבינה את זה? תראי, שימוש בסמים לא מחייב התמכרות. למעשה רוב האנשים שמשתמשים.

וזה מוביל אותי לשאלה הבאה אנחנו מדברים על נושא של התמכרויות והסדרה הזאת שלנו פונה לקהל החרדי מבחינת השפה, מבחינת המקרים שאנחנו נביא כאן, מבחינת התמודדויות שהן יכולות להיות יותר מאתגרות בתוך הקהילה שלנו, בתוך התרבות. התחלת לדבר פה על ההימורים? לדוגמה, הרבה מהמאזינים שלנו, אלו שאינם אנשי מקצוע, יחשבו שאנחנו אולי קצת מגזימים. אין אצלנו מהמרים למי יש זמן, למי יש כסף. הם בטח שלא מכורים לסמים. איך משיגים את זה בכלל? אנחנו גם לא צריכים את זה. יש לנו דברים הרבה יותר ערכיים וחשובים בחיים ובטח שלא מכורים למין שעדיין לא ציינת את זה, אבל בכלל אנחנו לא משתמשים במילה הזאת אצלנו, אז לא יכולים להיות התמכרויות כאלה. אני ואנחנו בכל זאת עושים את זה. ישבנו, דנו, דיברנו, השתכנענו, החלטנו. למה.

נכון? קודם כל זה קשה לנו אולי לדבר. הנושא של התמכרות הוא קשה. הזכרת התמכרות למין, שאגב יקבל פרק משל עצמו שהוא עוד יותר קשה לעיכול ולדבר עליו. אבל קודם כל התופעה קיימת וקיימת באופן רחב מאוד כולל כל ההתמכרויות, כולל סמים. זה נכון שיכול להיות שחומרים מסוימים אני אגיד שככה גם לאו דווקא בהקשר של חברה שומרת תורה ומצוות. יש חומרים מסוימים שהם יותר בשימוש בחברות עם סוציואקונומי גבוה יותר וכאלה שהם יותר סמי רחוב. זה נכון, אבל התמכרות לחומרים בהחלט קיימת. התמכרות התנהגותית. עוד יותר קיימת התמכרות להימורים, בטח מהסוג של הימורים כביכול חוקיים של מפעל הפיס. לצערי אפשר לעמוד ליד כל תחנה של מכירת פיס בעיר חרדית. אפשר לעמוד שם כמה שעות. אנחנו נראה שם מישהו שמוציא שם כספים מטורפים מטורפים. עכשיו אם יש מאזינות מאזינים שלא מודעים לבעיה אז קודם כל אני מקווה שאולי באמת לא לכולנו. לא כולנו כמובן מתמודדים התמכרות ולא לכולנו יש מישהו בסביבה בהכרח שסובל מהתמכרות, אבל חשוב לזכור ש. או לדעת שההתמכרות כמעט תמיד. אולי תמיד באה גם עם הסתרה.

ספציפית אצלנו לא ספציפית בקהילה שלנו, לא.

אצלנו. זה יכול לפעמים ללבוש צורות אחרות, ובמקרים של התמכרויות שהן מאוד מאוד לא מקובלות, אז הטאבו יהיה חזק יותר. אבל המכור האדם המתמודד עם התמכרות יסתיר את ההתמכרות שלו אם לא את ההתמכרות הזה תקף ההתמכרות את הכיף. השימוש הוא יכול. זה יכול להיות מישהו שהוא שותה לחיים בחתונה הוא שותה בשבת, הוא שותה בבית כנסת, הוא שותה בערב בשיעור תורה, הוא שותה. ואנשים לא מודעים לזה ואומרים שתה ולא מכחיש ומסתיר. זה ממש מאפיין את ההתמכרויות ולכן זה יכול להיות עוד סיבה שגם אם יש בסביבתנו אדם שהוא מכור, אנחנו נחשוב שזה משהו מאוד רחוק ונדיר, כי אנחנו פשוט לא יהיו מודעים בגלל המוטיב הזה של ההסתרה.

אני חושבת עכשיו שנייה על המוטיב הזה של ההסתרה, וזה מחזיר אותי ככה למאפיין הראשון של ההתמכרות שדיברת עליו בהתחלה של הסבל האדם עצמו. אני יודעת שנגיד בספר האבחנות הפסיכיאטרי האמריקאי ה DSM, אז הרבה מאוד מהן תחלואה דורשת סבל של האדם עצמו או של הסביבה שלו. וככה הזכרת את ההסתרה, ואני חושבת על זה שיכול להיות שאנחנו מכירים גם בני ובנות משפחה של מכורים. ובגלל באמת העניין של ההסתרה זה אנחנו לא באמת יודעים. זה יכול להיות לפעמים אנשים שגם קרובים אלינו. אני שואלת חייב כאילו רכיב של סבל לבני המשפחה. גם כאן הוא תקף על פני סבל עצמי. זאת אומרת, הבן אדם אומר לאשתו מה פתאום, אני לא שותה, הכל טוב, הכל מצוין, אבל היא יודעת שהוא מגיע שיכור.

באופן עקרוני אנחנו מדברים על סבל. התמכרות היא הפרעה שמפריעה בראש ובראשונה לאדם עצמו. במקרים מסוימים האדם לא בתובנה, בטח בשימוש שאני אגיד בטח בשימוש בחומרים שמשנה תודעה ולכן הוא לא איתנו. מה שנקרא, הוא לא לא מודע לגודל השבר שבו הוא נמצא, כי הוא פשוט עובר משימוש לשימוש לשימוש והוא כל הזמן במין ניתוק כזה. אבל בהחלט גם ישנם מקרים שסובלים. אולי. הסובלים יותר אלו יהיו בני המשפחה, אבל אני לא רוצה לומר רק כי התמכרות זו חוויה של סבל.

אוקיי, אז אני חוזרת חזרה לנושא לשמו. התכנסנו אחרי שהעברנו פה שכמעט כל סוגי ההתמכרויות. ואני אומרת כמעט כנראה בשביל להגן על עצמי מהמילה שכל. קיימות גם בקהילה שלנו. ואני אומרת בקהילה אז אני לא מתכוונת למה שנראה לנו בראש. כאילו אנשים עם מצב סוציו אקונומי נמוך או אנשים שנמצאים בשוליים או אנשים שנמצאים בפריפריה. אנחנו לא נפרט כאן בדיוק את תתי קטגוריות שכולנו מכירים. אולי תפרט קצת יותר אתה לאלה דברים לאלו דברים אנשים אחרים חוץ מאבי חוץ מה ברורים מאליהם?

כן, אז אני אגיד שבאופן כללי וזו שאלה. שנשאלת. אני מניח שבמהלך הסדרה אנחנו גם נשמע קולות שונים, אבל התשובה שלי עכשיו תהיה זה שלמרות שישנם אנשים שיהיה להם חוויה של דומה להתמכרות לאיבוד שליטה גם כלפי מגוון רחב מאוד של התנהגויות או שימושים. לרוב המאפיינים הטוטאלי האלה, שהזכרתי של הניתוק של הסבילות של האדם, יהיו במקרים ספציפיים שקודם כל אפשר לחלק אותם לשניים. התמכרות לחומרים והתמכרות להתנהגויות חומרים. יש לנו כמובן סמים. סמים לצורך העניין חומרים פסיכואקטיביים, כלומר חומרים שבין נטילתם. האדם עובר שינוי תודעה, שינוי רגש, שינוי מצב רוח או אפילו הזיות. אז יש כמובן את החומרים הלא חוקיים. קנאביס הוא הנפוץ, אולי עוד מעט הוא יהפוך לחוקי. אבל וחומרים אחרים כמו שהזכרתי, כמו קוקאין והרואין. ויש עוד הרבה. יש גם אלכוהול שהוא אולי חוקי, אבל הוא אחד הסמים הקשים גם מבחינת הנזקים, גם בריאותית, גם נפשית. גם תהליך הגמילה במקרה של שימוש מסיבי באלכוהול הוא מורכב ביותר והמורכבים ביותר. יש גם תרופות, תרופות מרשם, תרופות שרופאים רושמים תרופות מאלחשת. שבעיקר משתי שתי משפחות שהאפקט הממכר שלהן גם מאוד מאוד חזק. אז בעצם אנחנו אומרים סמים, אבל זה לאו דווקא תלוי במה שחוקי. לא חוקי מה שהרופא רושם ומה שאתה יכול לקנות בסופר.

כמו.

במילה האמריקאית יותר drug. גם תרופות וגם סמים במובן השלילי, הרע, הפלילי שאנחנו מיד חושבים.

גם במקורות, אגב, המילה סם זה גם סמי מרפא. אנחנו היום משתמשים בזה באופן כזה. כן. אז זו קבוצה אחת. הקבוצה השנייה זה התמכרות התנהגותיות. זה נושא שהוא גם יותר מורכב לבחון את הגבולות שלו, אבל בגדול אנחנו מדברים על. שלוש התמכרויות התנהגותיות, התמכרות להימורים. כמו שכבר דגמנו התמכרות שיכולה להיות אגב, ממש קשה, התמכרות למין והתמכרות לגיימינג, כלומר משחקי מחשב או משחקי סלולר. אני בכוונה לא דיברתי על התמכרות לאינטרנט או לסלולר במובן הרחב יותר שאנשים מכנים. זה לא בדיוק מגיע לאזורים הללו, כלומר שימוש תכוף בטלפון וקושי להיפרד ממנו לא בהכרח עונה על ההגדרה של התמכרות.

אוקיי, אנחנו, אני מניחה, נרחיב על זה בהמשך, אבל כשאתה מתחיל לדבר על התמכרות התנהגותית אז אתה יודע, אני כפסיכולוגית חושבת באמת על מלא התמכרויות התנהגותיות שנמצאות בהפרעות אחרות. זאת אומרת, נשאלת השאלה איך אני בעצם מבחינה בין התנהגות שהיא התמכרות להתנהגות שהיא משהו אחר? אני יודעת אם אנחנו הולכים לעולמות של התנהגות אובססיבית קומפולסיבית, שזה קטגוריה שלמה, אנחנו לא מדברים רק על OCD ב DSM. איך יש את היכולת לעשות את ההבחנה? זאת אומרת.

כן, אז באופן פשוט אני לא אכנס יותר מדי כדי לא לסבך את ה מאזינות המאזינים, אבל באופן פשוט OCD. ההתנהגויות החוזרות OCD כן. מי שלא מכיר מכירה נרחבים. לפעמים מכנים את זה אדם שחוזר שוב ושוב על פעולות. זה יכול להיות אם נעלתי את הדלת או לא נעלתי את הדלת. או מין בהקשרים דתיים כמו נטילת ידיים תכופה וכולי. ההתנהגויות האדם באמת מרגיש דחף וקושי לעצור את ההתנהגויות מביצוע, אבל ההתנהגויות הן לא נעימות. הן מפחיתות את הסבל. את הצורך הזה בלעשות את הפעולות הוא חוזר אליהם בתקווה שהם יסבו לו איזשהו רגיעה. אבל אלו לא פעולות שמסיבות הנאה. לעומת זאת, בהתמכרות הפעולות מסיבות גם הרבה סבל, אבל שימוש בחומרים שגורמים לנו לאופוריה או התנהגות, למשל מינית או משחקי מחשב אלו דברים שגורמים להנאה, רק שהיא יוצאת משליטה. יש גם עוד משהו שהוא אפילו יותר קשה. אולי לאבחנה. זה הפרעת אכילה של בולמוסי אכילה. זה אנשים שמתמודדים עם איזשהו. בולמוס כזה, התקף כזה של אכילה זלילה ואוכלים את כל מה שבבית. מלוח מתוק, חמוץ, חריף ביחד, קפוא מהמקפיא בלי שום היגיון. כן? הפרעה מאוד מאוד קשה. ושם אולי תגיד אוכל מתקשר אצלנו להנאה. אז אולי זה יותר דומה להתמכרות, אבל די, די ברור שזה לא המקרה. כלומר, אין כמעט התייחסות לאופי המזון לטעם שלו. ל. זה מין משהו שהוא גם הוא שונה בצורה מהותית.

אבל מה שעולה לי ככה לראש זה אתה. דיברת על הזכרת השימוש בטלפון סלולרי באינטרנט במחשב. אנחנו דיברנו עכשיו על אכילה. אתה הזכרת גלידה. אני מאוד אוהבת גלידה וזה מביא אותי לשאלה כאילו איפה כולנו מכורים או שכולנו מכורים. אני אפילו לא יודעת באיזה אינטונציה לשאול את זה, כי מה בעצם קורה פה?

אוקיי, אז זו באמת האם כולנו מכורים? זו באמת שאלה שיש עליה חילוקי דעות קשורים גם לאופן שבו מתבוננים על התמכרויות. אני מניח שבמהלך הסדרה נשמע קולות שונים, אבל התשובה שלי עכשיו תהיה זה שחד משמעית לא. ממש לא כולנו מכורים. זאת הפרעה שנפוצה יותר מכפי שהיינו חושבים. אני אגיד לפי המרכז הישראלי להתמכרויות. אחד מכל שבעה ישראלים סובל מהתמכרות, אבל זה ממש לא. כולנו מכורים כמו אני אגיד. כמו בהרבה הפרעות אנחנו יכולים לחוות. אפיזודה, אירוע שמזכיר לנו למשל חרדה אנחנו לפעמים. כמעט כל אחד מאיתנו, אני מניח, חווה פעם חרדה. התעורר פעם באיזה בבהלה מחלום מפחיד, חווה איזו אפיזודה שהיא דומה לדיכאון. איזה דכדוך כזה, איזה שום דבר לא בא לי. אנחנו כמובן לא נגיד שאדם הוא דיכאוני. לדיכאון הפרעה של דיכאון זאת הפרעה קשה בפני עצמה. ואלה שסובלים ממנה זו חוויה אחרת לחלוטין מאיזשהו דכדוך כזה ושינוי במצבי רוח במהלך היום.

אז למה בעצם זה שונה? זאת אומרת מה? מה? מה בהתנהגות הזאת שונה מהתמכרות להתנהגות שהיא רגילה?

כן, אז הזכרתי קודם את הסבילות, כלומר את ההפחתה באפקט של החומר ככל שאנחנו או של ההתנהגות שגורמת לעלייה. ואגב, קודם כל זה מציב אותנו מול משהו שהרבה אנשים. ביומיום יגדירו כאני מכור לקפה אני רוצה לומר אפילו סיגריות. שללא ספק יש פה רכיב של הרגל שקשה מאוד לעקור. זה עדיין לא הנושא של הסדרה שלנו. לא נדבר על זה בהקשר הזה, כי הנאות כאלה שאנחנו לא חווים בהם סבילות, כלומר אדם יכול לשתות את כוס הקפה שלו באותו מינון 30 שנה ואפילו סיגריות. אנשים הרבה פעמים נשארים על מינון מסוים. במשך תקופה מאוד מאוד ארוכה בלי שינוי. החוויה הזו בהנאה מאוד מאוד חזקה שקורית בהתמכרויות כפי שהזכרתי קודם התנהגותיות ו בהתמכרות לחומרים. מתפתחות באופן כזה שבה המוח שלנו כבר אדיש. זו הסיבה שנוצרת הסבילות. המוח אדיש להנאה ולכן אנחנו צריכים לעלות בחומר, אבל שיש לנו מרכז אחד במוח שהוא מרכז ההנאה, כלומר הנאה מינית, הנאה מלמידה הנאה, ימי מחמאה, הנאה ממראה של טבע, הנאה מטעם של אוכל. בסופו של דבר אני קצת מפשט את זה לטובת הדיון. יש את מרכז ההנאה ושם מופרש כמו שאמרת חומר שנקרא דופמין. עוד חומר באזור מעט שונה שנקרא סרוטונין. והחומרים האלה מסבים לנו הנאה. כאשר האיזור הזה הוצף כמה פעמים. שוב ושוב וזה יכול להיות כמה פעמים בחלק מהחומרים אמרתי השלב הוא יותר ארוך.

האיזור הזה הוצף בכמות שוב ושוב בכמות הנאה גדולה מאוד מדי. האזור הזה מבטא מפתח סבילות, אבל היא לא רק לחומר הזה. כלומר, אותו אדם שמכור לחומר וכבר מפתח סבילות, ואם הוא לוקח והוא אומר אני אני לפעמים זאת אשליה. בן אדם אומר אני מעשן ג'וינט וזה כבר לא משפיע עליי כמו פעם. אז להפך, אני לא בבעיה. אני לא ממסטל מזה, אבל בעצם משהו מפספס. שאם זה לא משפיע עליו באותו אופן אז גם ההנאה היומיומית. שלשבת לארוחת ערב בלי ג'וינט בסוף של ללכת לטיול, של לדבר סתם עם אנשים, של ליהנות מטבע, ליהנות מדברים יומיומיים פשוטים. ההנאות האלה הולכות ונעלמות. הן פשוט לא מפעילות את מרכז ההנאה שבי הרווי המתגמל הזה. ולכן האדם, קצת כמו בעולמות של דיכאון, שדברים שהסבו לאדם הנאה קודם, דברים שהיו חשובים לו קודם כבר לא חשובים לו. אז האדם הזניח את העבודה, את הזוגיות, את המשפחה. לפעמים גם מחויבות. מחויבויות דתיות הוא כבר כאילו היה רוצה להשתתף בשיעור תורה. הוא פשוט לא בעניין. וזה הבדל מאוד מאוד שונה. זה מקור משמעותי לסבל שמלווה את הפרעת ההתמכרות, וזה לא קורה לא בגלידה ולא בקפה וכמעט ולא ב. אני אומר כמעט. אני מסייג את זה, אבל בהתנהגות שחוזרת וחוזרת. אחרת, לבד מההפרעות ההתנהגותיות.

אבל זה בהכרח כן קורה כשמדובר בחומרים.

זה זה תנאי. כלומר. חומרים יש חומרים משנה תודעה.

כל שימוש בחומר בהכרח.בחומר.

שיש לו אפקט ממכר. אני אגיד שיש חומרים משני תודעה. למשל חלק מהחומרים הפסיכדליים. משני תודעה שגורמים לאיזושהי הזיה. זה חומרים מסוימים שאין בהם את הרכיב ההתמכרות או כמעט אין בהם את הרכיב ההתמכרות. כלומר, אין סבילות ואין תלות. וזה באמת לא באזורים הללו, אבל בכל אחד מהגורמים להתמכרות כן יהיה לנו את הרכיב של הסבילות.אבל אני שואלת אם כל שימוש בחומרים הוא בהכרח הופך אותך למכור.

אז לא. כפי שציינתי לא אמרתי כבר בהתחלה. גם לחומרים קשים לא כולם הופכים למכורים.

אוקיי, אנחנו כבר מתקרבים לסיום, ואני ככה סקרנית בעצם להבין למה. למה אנשים מתמכרים? דיברת על חומרים וזה, אבל אנחנו מדברים כאן כאילו יש את השאלה של הגישה הראשונה. יש. אני מניחה שיש דברים שהם קשורים לסקרנות ו. אבל גם בתוך האוכלוסייה הזאת אנחנו יודעים שהרבה יותר מאחד משבעה אנשים השתמש אי פעם בחייו בחומרים ממכרים, או בטח בהתנהגויות ממכרות. אתה הזכרת גיימינג, אתה הזכרת התמכרות למין. רוב בני האדם בעולם, לפחות המערבי, אבל תלוי אם אנחנו מתייחסים לגיימינג או למין, עוסקים באחד מהפעולות האלה או בשניהם. ואנחנו לא. הם לא מכורים. אז מה מבדל? מה קורה שם? מי האנשים שהם בעלי פוטנציאל?

מי האנשים שהם בעלי פוטנציאל? או מה גורם לאדם שחווה הנאה להפוך למכור?

אז התשובה. שאני אגיד מבחינת שנים. יחסית חדשה, אבל היא די חד משמעית טראומה. אנשים מגיעים להתמכרות מרקע של טראומה. זה יכול להיות ממש. פוסט טראומה מפגיעה מינית, מה שמכונה הלם קרב. אחרי שירות צבאי שנחשפו למראות קשים ודברים מהסוג הזה. וזה יכול להיות אולי לא פחות חסכים, טראומות ילדות ממושכות. יש שאלון? יש מחקר? Ace זה פרויקט מחקר נכון?

לדעתי עליו כן מעניין ממש.

פרויקט נגיד בקצרה פרויקט מחקרי ענק. הכמות הנבדקים בבסיס מאז כבר גדלה. בכל מיני פרויקטים נוספים היו 17 אלף משתתפים שהוא בדק אותם. אני תכף אפרט באיזו צורה, אבל הוא בדק אותם. הוא בדק מה קורה איתם במהלך חייהם ילדים ומה קורה איתם במהלך חייהם. באמת כיף מאוד מאוד יוצא דופן בעולם המחקרי ובעצם בדקו עשר היבטים של ילדות, של טראומות ילדות, של חסכים בילדות, למשל הזנחה למשל התעללות ועוד כמה דברים לא נעימים ושאלון בנוי. ככה שבעצם על כל. טראומה או על כל היבט בחיים של הילד אפשר לענות בכן או לא. כלומר הוא סבל מהטראומה הזאת. הוא לא סבל ממנה בילדות. והאנשים מדורגים מ 1. אין טראומות ל 10. כן, שאנשים באמת שסבלו חיים מאוד מאוד קשים ושם אנחנו רואים שהשוו ששבו את הממצאים של ACE, את המדד הזה עם אוכלוסיות של מכורים או באוכלוסיית המחקר עצמה שבדקו כמה מהם מכורים. אז נמצא. מצאנו התאמה חסרת, לא חסרת אבל שלא מוצאים אותה הרבה פעמים כל כך מובהקת. במחקר ממש אפשר לומר בצורה חד משמעית ככל שיש לאדם יותר נקודות. בעצם יותר טראומות בציון של ה 1 עד 10, ככה הסיכון שלו להתמכרויות עולה באופן דרסטי. אני אגיד מי שיש לו מעל 3 4 נקודות שזה שם זה גם האיזור שמתחיל הבעיות. כלומר יהיו מאוד הרבה אנשים שיהיה להם נקודה אחת או שתיים או וזה עדיין אנחנו יצור מסתגל. אנחנו יודעים לחיות, להחלים גם. מעל 4 נקודות יש סיכון פי 4 להתמכרויות. מישהו עם 5 נקודות. אנחנו מדברים פי 7 ואם אנחנו לוקחים את אוכלוסיית המכורים. מכל סוגי ההתמכרויות אנחנו לוקחים אנשים שסובלים מהתמכרות ואנחנו בודקים איתם, נותנים להם למלא את השאלון. אנחנו מקבלים של 92 אחוז מהאנשים. יש להם ציון של 4 נקודות ומעלה. למעשה, מעטים הם האנשים שסובלים מהתמכרות ולא מופיעים. כלומר בשאלון הזה לא מוצאים שהיה להם טראומה משמעותית ארוכת טווח בילדות.
אוקיי, אז אתה אומר שאנחנו היום יודעים שהטראומה קשורה?

יש שמונה אחוז נוספים או תחלואה כפולה. זאת אומרת, יש עוד מנבאים. אז כמו שאמרתי יש. יש לנו גם הקשרים אחרים של טראומה. אנחנו גם יודעים שיש מין. כמו בהפרעות נפשיות אחרות. יש מודל כזה של דיאטה, שזה אכן כאילו איזושהי מוכנות ראשונית ואיזשהו טריגר שמתפרץ ספציפית בהקשר של התמכרויות. יש עוד משהו? המוח שלנו יודע לווסת, יודע לווסת ולשלוט בדחפים של עצמו. כלומר, אנחנו יכולים לומר בא לי עכשיו גלידה. ולא אני בשרי או לא מתאים לי, אכלתי מספיק וכולי. היכולת הזאת מתפתחת. זה ממש אזור במוח, אזור קדמי במוח שהוא מבשיל רק בסוף גיל ההתבגרות. ולכן מנבא מאוד מאוד משמעותי, מאוד מאוד משמעותי של התמכרות זה. מתי תחילת השימוש. ככל שהשימוש מוקדם יותר, ככה הסיכוי. ילדים שמתחילים בגילאי 12 13 הסיכוי שלהם להתמכרות הוא בבגרות. הוא גבוה מאוד מאוד, כי פשוט ההתמכרות פוגעת בהתפתחות של החלקים הללו שיכולים לעצור אותנו מלבצע מה שאנחנו רוצים.

למעשה כן.

אוקיי, אז אנחנו ממש צריכים לסיים. אני רוצה מילה. על מה שצפוי לנו בסדרה הזאת.

כן.

אנחנו דיברנו ככה עכשיו אתה ואני ככה מהר מהר מהר, מלא מלא דברים. כל אחת מהשאלות יכלה להיות פרק בפני עצמה. עשינו עבודת חשיבה על מה חשוב לנו להעביר ולמי. אז אני אשמח ככה שתתאר בכמה מילים מה הולך לקרות בפרקים הבאים.

אנחנו נפגוש במהלך הפרקים נשים וגברים בעלי. ובעלות מומחיות שרלוונטית. אנחנו נדבר על תחומים שונים, על התמכרות לסוג מסוים, על קושי למשל של בני ובנות המשפחה, שזה נושא שלא תמיד מדברים עליו. ויהיו גם שני פרקים שהם לא יעסקו ישירות במה שאנחנו מכנים הפרעת התמכרות, אלא בנושאים של ויסות רגשי אחד יותר במונחים של ויסות, והשני ויסות כעסים, כי בעצם המכור שמשתמש אנחנו מבינים קשה לו, וזה דרך הלא יעילה שלו להתמודד עם הקושי הרגשי, ולכן אנחנו גם נתבונן על דרכים יעילות יותר להתבונן, להתמודד עם הקושי הרגשי והמטרה שאנחנו. הייתי רוצה שהמאזינים מאזינות מאזינים. אולי יבינו קצת את העולם הזה של ההתמכרות כדי שמי ש. ומי שסובל סובל או מכירים מישהו שסובל בעצמו. גם יבינו את זה וגם יידעו שיש. ואנחנו גם נגיד בחלק מהמקרים לאן לפנות.

אני סקרנית ממש. אז תודה רבה ו. נשתמע בפרק הבא. להתראות.

הרשמו לעדכונים

לקבלת עדכון על פרק חדש