החיים בצל השידוכים - שידוכים והדרכת חתנים בחברה החרדית

אנחנו כחומר שיחות על גבריות חרדית מבית הפודקאסט חומר למחשבה. מגיש יוסף ברודבקר עריכה חננאל רוס האזנה נעימה. אז אנחנו כחומר מדברים על גבריות חרדית. היום אנחנו בשידוכים. נדבר על הקשר בין גבריות חרדית, הביטוי שלה בשידוכים.

מי בחור מבוקש ומה קורה בהדרכת חתנים, ואולי גם משהו שאפשר לעשות בנושא הזה לקדם היבטים של זה. אז הזמנתי היום לפה את הרב יהודה דויטש, מדריך חתנים מקצועי, מנחה זוגות ויחידים לחיים בעלי משמעות.

אכן. שלום הרב יהודה. מה נשמע? שלום יוסף. אז תודה שהגעת לפה. אני רוצה להתחיל מלספר לך סיפור או אולי לשאול חידה. אוקיי. אתה תעלה עליה.

היו אצלי בקליניקה זוג לא מזמן היה זוג חרדי, מבני ברק. כמובן הפרטים מטושטשים בצורה כזאת שלא… זוג צעיר חרדי מבני ברק, עוד לא בני שלושים. סוגיות שונות בטיפול, אבל בין היתר עלה גם הנושא שהבעל מתלבט האם לעזוב את הכולל ולצאת לעבוד, לפנות ללימודים, לצאת לעבוד.

עכשיו בכל מקרה הוא גם כרגע כבר לא בדיוק בכולל וזה, אבל הסוגיה ובעצם מה ש… מה הלבטים? אז היו לבטים, הם אמרו שמע, אנחנו הילדים שלנו אמנם קטנים אבל אוטוטו חיידר כבר. יקבלו אותו לחיידר, לא יקבלו אותו לחיידר. אז אמרתי רגע, אני מניח שיש חיידר, אולי שפחות יקבל חיידר אחר כן יקבל. הוא אומר כן, אבל נו.

ומה ההבדלים ביניהם? מה זה מחנכים שם פחות טוב? מה לדעתך, מה בסוף היה ההסבר? מה ההתלבטות שלו?
אז אני אגיד יותר מזה. רגע, אז אחרי שהם הבינו שהמוסדות יש מוסדות, אז אפשר להסתדר עם הכל. בסוף האמירה שלהם הייתה מה עם שידוכים?

עכשיו הגדול שלהם, אם אני לא טועה בן ארבע או משהו כזה היה אז. אבל מה יהיה עם שידוכים? הם דיברו על זה בשיא הרצינות. והם לא מנותקים לגמרי, נכון? לא, הם לא מנותקים לגמרי, אבל יכול להיות שההגדרה שלהם היא לא מדויקת.

בעצם שאתה מסתכל על זה ואתה אומר מה עם שידוכים? שידוכים זה לא רק השידוך, זה בעצם השידוך וכל מה שמגיע אחריו. זה החיים אחרי זה. זה הבית שהם אחרי זה בונים. אבל שוב, ההחלטה.

אנחנו מדברים פה על הסוגיה של העיסוק של האבא והחיים שאחרי הנישואים של הילד. הדבר שמאוד, מאוד מאפיין זה אכן כן, העיסוק הנידון על העיסוק של האבא זה לא הדיון. מה המצב של האבא, מה נכון לו לעשות, האם נכון לו עכשיו להמשיך הלאה, לדשדש במשך עוד חמש עשרה שנה באותו מצב שהוא נמצא באותו זמן שלפי איך שאתה מתאר הוא לא פה ולא שם. הוא לא בכולל ולא זה, בעצם משועמם.

בשביל איזושהי מטרה שהיא מטרה נעלמת לחלוטין. שידוכים. כן, אבל הדבר הזה שנקרא שידוכים זה אחד מהדברים שתופסים המון המון המון נפח בקבלת החלטות של כל אינדיבידואל ואינדיבידואל במגזר החרדי.

כן, וזאת הנקודה שאני מבקש להתחבר בעצם ל… זה בחירת ישיבה, זה בחירת אזור מגורים לפעמים, זה מעבר מעבודה לעבודה. זה לפעמים בחירה בחיים בתנאים סוציאליים נמוכים. שוב פעם בשביל שידוכים. כן.

שזה אומר בעצם שאנחנו מדברים על גבריות. כלומר הסדרה הזו כולה עוסקת בגבריות חרדית, וכשאנחנו מדברים על גבריות אנחנו תמיד יודעים שגבריות זה לא משהו שכמובן נולד כשבן אדם מגיע לגיל עשרים.

זה משהו שהוא גדל, מעצבים את האישיות שלו. עכשיו, אם חושבים על שידוכים מראש, אז זה אומר שחושבים ומעצבים, דואגים לעצב או שממש במודעות מלאה למילים האלה, או שיכול להיות באופן קצת פחות מודע, אבל עדיין תקף.

את הדמות הגברית אידיאלית, הבחור המתאים לשידוכים. כלומר, עיצוב הגבריות החרדית מושפע מגיל קטן. משוק השידוכים.

כן, במידה מסוימת ניתן להגיד את זה קצת ברמה נמוכה. אם נתייחס לזה, ילד במגזר הכללי כשהוא קטן לפי החלומות של ההורים שלו, זה מה שבעצם יעצבו לו את האישיות. אחד ירצו שהוא יהיה כירורג, השני ירצו שהוא יהיה עורך דין, השלישי ירצו שהוא יהיה מוסכניק, כל אחד לפי המדגם הזה.

והחלומות שלהם, כן. והחלומות שלהם אחרי זה כן נותנים להם או לא נותנים להם, זה כבר תלוי, תלוי אזור. זה די נכון לומר שבציבור החרדי, במגזר החרדי, על כל תתי מגזריו, באיזשהו מקום הדבר שנמצא בסוף הדרך זה כשהוא ילד קטן, יגידו לו להיות אבא.

כשהוא קצת גדל אז יתחילו לדבר. כן, איך אתה תגיע לשלב הסופי? מה זה השלב הסופי? שידוכים. זה כביכול השלב שבו הוא יוצא מהכוח אל הפועל. הנה והזוג הזה שיושבים אצלי חמש שנים אחרי השידוך שלהם, הם כבר בשידוכים של השלב הבא.

כן, הם עסוקים כבר בשידוכים של השלב הבא וזה מה שמניע אותם לקבל החלטות שנוגעות אליהם, לא רק ביחס לילדים. וואו. אז אולי באמת מעניין. אמרת הציבור החרדי לגווניו. מי הבחור ה…

איך נקרא לזה מי הסחורה הכי טובה? הבחור הגבר הכי מבוקש בשידוכים. איך הוא נראה? הגבר- זה קודם כל קשור לאישיות שלו, לתכונות שלו או בכלל לסביבה? ללא יודע למשפחה. ניתן קצת לחלק את זה בצורה גסה.

שוב פעם, אם אנחנו נכנס, פנימה לתוך כל מגזר ומגזר בדיוק לכל הגוונים שלו, אז נמצא שם את הכול בכל מגזר. אבל בצורה גסה ניתן לחלק את זה לשלושת המגזרים המרכזיים שמרכיבים את מה שנקרא המגזר החרדי, שזה התת מגזר הספרדי, ואחרי זה בתוך המגזר האשכנזי זה מחולק בדרך כלל לשניים, לחסידים ולמה שנקרא ליטאים.

החלוקה היותר עדינה זה חלוקה בין ישיבתיים לספרדים ולחסידים. זה החלוקה הטיפה יותר, מדוייקת- כלומר שישיבתיים לוקח את הספרדים -מהספרדים שהם בעולם הליטאי, העולם כמו ליטאי הוא מכניס את זה לשמה.

לעומת מה שמכנים לפעמים בסוציולוגיה, חרדיות רכה או חרדיות פריפריה או משהו כזה. משהו כזה. אבל אמר לי פעם, בוגר ספרדי נשוי, הוא אומר לי זה לא ההגדרה הנכונה חרדיות רכה.

יש חרדים ויש ספרדים. אוקיי, טוב, אז זה נראה לי נושא רחב. כן, נושא רחב לכל ה… נראה לי נושא רחב לסוציולוגיה חרדית. אוקיי, אז אתה אומר בחלוקה לפי החלוקה הזאתי. לפי החלוקה הזאתי, אז כן, אז יהיה מאפיינים שונים. מה הבחור האידיאלי?

אם במגזר הישיבתי הבחור האידיאלי זה יהיה בחור שהוא מביע את עצמו מאוד מאוד חזק בשוק הלימוד, בשוק השקיעות בלימוד, זה הבנה בלימוד והרבה גם הובלה בלימוד. אם אנחנו ניקח את הדימוי הזה לעולם הגבריות הקלאסי.

לימוד גמרא כמובן. לימוד גמרא, בדרך כלל זה יהיה רק לימוד גמרא. כן או הלכה. כן, כן, אני רק… כן. אם ניקח את זה לעולם הגבריות הקלאסי, אז אם בעולם הריאלי אז יישאפו שהילד, הגבר יוכיח שהוא יכול להגיע להישגים בתחום הלימודי ובמקצועות אחרים אז יישאפו שיוכל, הוא שואף להביא את עצמו לידי ביטוי כגבר בעסקים או בעבודה או במשהו אחר, בספורט או בתחומים אחרים שבהם הוא מבטא את איפה אני כגבר מייצג את עצמי.

אז כאן המקום הזה שיביא את המקום של כביכול השליטה או היכולת להנהיג. אז זה יהיה בחלק הלימודי בצורה מאוד מאוד משמעותית, פחות יהיה מעניין האם יש לו גם לצורך העניין, האם הנראות החיצונית שלו היא מאפיינת משהו.

זה דבר שהוא יכול להוסיף, אבל הוא לא דווקא מאפיין גברי בנראות החיצונית. זה מה שיהיה מדד לבחור יותר מבוקש או בחור פחות מבוקש, וכשסביב זה כמובן זה גם השתייכות משפחתית, מעמדית, שזה דבר מאוד, מאוד, מאוד משמעותי.

גם השאיפה להגיע למקום כזה של השתייכות מעמדית למקום מסוים, וכאן למשל יכול הנער החרדי, אז הוא בהסללה שלו מבחינה מסוימת כן בגבריות, איך שהוא מייעד את עצמו, הוא ינסה לראות את עצמו, אם אני רוצה להיות בעמדה מסוימת, איך אני מתאים את כל הנראות שלי וסגנון הדיבור והסגנון שבו אני לומד והסגנון שבו אני מבטא את עצמי לאותה דמות שבסופו של דבר אני רוצה, מבחינתי זה השאיפה שלי להגיע למעמד הזה.

וכמו מין אודישן שלא נגמר, במידה מסוימת כן, אודישן שלא נגמר למרות שאולי- יש פיקים של שיא. יש כמובן שהוא נפגש עם הורי המיועדת או, אני לא יודע, אבל זה נשמע כאילו אתה אומר שזה כרוך באיזשהו מאמץ כזה.

זה מאמץ. זה מאמץ פסיכו פיזי מאוד, מאוד, משמעותי, בעיקר בשלבים המאוחרים שיותר קרובים באמת לשלב הזה. כלומר עם הגיל אתה מתכוון. עם הגיל. כשהוא מתקרב יותר לגיל המיועד אז זה יהיה מאוד משמעותי, אבל כעמדה- אצל חסידים לא, אצל חסידים המבנה הוא שונה קצת.

הוא בסך הכל צריך להיות מישהו שמייצג את מה שהקהילה הספציפית שאליה הוא שייך מתייחסת אליו כסטנדרט המקובל. אם ניקח כדוגמה, אצל חסידי גור, השיא יהיה זה כאלה שנבחנים בעל פה על כמות יותר גדולה של דפים, שאצלם זה דבר שנקרא בחינות בעל פה, אצלנו קוראים לזה מזומנים.

מזימונים. מזימונים בהגייה שלהם. נכון. אז זה יהיה הדבר הנחשק. במקומות אחרים זה יהיה מישהו שרואים בו פוטנציאל למישהו שיהיה משמעותי בקהילה, בין אם זה בתחום העסקני של הקהילה ובין אם זה בתחום התורני של הקהילה, עד כמה שזה יכול להיות שונה.

כלומר, אתה אומר, בעצם אם מבין נכון, לכל חסידות אולי או לכל זרם בתוך, יש השתייכויות כאלה בתוך החסידויות. אז יש את הנקודות המרכזיות שהם יהיו ה- שעליהם מקבלים הכי הרבה קרדיט או שהם- עליהם מקבלים הרבה קרדיט, אבל יש להם הנחת סלב לחסידים, כי שמה למשל הרקע המשפחתי יהיה הרבה יותר משמעותי. יותר דרמטי.

ויכול להיות נער שלא עשה עם עצמו כביכול את המצופה ממנו, אבל הוא מגיע מרקע, אה, קוסם מרקע מושך, אז הוא יגיע לשם לרף הרבה יותר גבוה. הוא יהיה הרבה יותר מבוקש ממי שהוא תואם אליו, שיהיה מהמשפחה הפחות נכונה או ממישהו שהוא אפילו יותר ממנו במבנה האישיות, אבל הוא עדיין לא מהמשפחה הנכונה.

אוקיי, שזה לוקח אותי, כאילו אני לא רוצה שיותר מדי נתפזר, אבל אני רק חושב על זה, בכלל. איך כלומר מישהו גדל עם זה שהוא יודע ש-שהאפשרויות נקבעות על פי המשפחה שלו על פי קריטריונים של המשפחה.

זה, איך זה מעצב את האישיות או לא מעצב את האישיות? מצד אחד זה יכול לאפשר חופש, מצד שני אולי לא. אוקיי, כן. זה באמת בעצם מכניס אותנו לשאלה האם יש התפתחות של גבריות חרדית או שזה בעצם תלוי מצב. אם יש ביקוש לזה שיתפתח משהו אז הוא יעבוד על זה והאינדיבידואל יפתח גם דברים שהם אישיים שלו ובעיניו מבטאים את הגבריות שלו.

ואם אין לזה בסוף כמו שהגדרת את זה בשאלת הפתיחה בסיפור ההוא עם שאלת השידוכים היא פחות רלוונטית, אז הוא יהיה פחות עסוק בפיתוח הגבריות העצמית שלו. אוקיי, אז יש, אבל בעצם התהליך של בניית הזהות, רכישת הזהות וממילא גם הזהות הגברית, הגבריות, זה תהליך טבעי התפתחותי שקורה בעיקר בגיל ההתבגרות ואחר כך בבגרות המוקדמת.

ואנחנו יודעים ש… אנחנו יודעים לא רק מהחברה החרדית, כשיש בעצם כל מיני דרכים, כמו למשל חברה מאוד נוקשה או ככה משפחה מאוד כזה מחזיקה, הורים סמכותניים למשל, אפשר לעכב את ה, את השלב הזה של גיל ההתבגרות ולאחר אותו.

שזה אומר אולי במקרה הזה שמשהו בו יתפתח אחרי החתונה, או אולי שמשהו מתפתח, אני חושב, אולי זה אולי יאפיין יותר את החסידים, ההתפתחות המאוחרת. שוב, בהכללות אנחנו כמובן- בהכללות, זו הכללה מאוד גסה כי זה קיים אצל כולם. כן, נכון.

ושהם פשוט גם מתחתנים מוקדם יותר וגם יש איזשהו, המבנה יותר סגור, יותר שמרני, ולכן, ובמקומות אולי היותר כאילו פתוחים, כן, שוב באופן יחסי, אז יכול להיות שכן יתפתח. כלומר בחור ישיבה יכול…

הרבה בחורי ישיבות חשופים היום גם למדיה, לתפיסות מאוד, מאוד שונות מה- איך זה, להקים בית של תורה, כן? לשבת וללמוד, מה אני רוצה, נכון? שידוכים תמיד שואלים מה אני רוצה לשבת וללמוד, אבל הם ידחו או ידחיקו את החלקים האלו ויתייצבו לשידוכים עם אני רוצה להגיד המסכה, אני לא בטוח כמה זה המסכה המחייבת, כאילו עם התדמית הזאת של ה…

יהיה קצת, ניתן לחלק את זה בין שני תתי אוכלוסיות בתוך מה שנקרא המגזר הישיבתי, מה שהזכרנו מקודם, המגזר הליטאי הרחב, כולל חלקים גדולים מהמגזר הספרדי. יש את מה שנקרא אלה שבאמת נחשפים יותר.

והם יותר פתוחים לדעות שונות ולעולם הרחב, או שנמצאים באזורים שבהם יותר מחנכים לחשיבה עצמית, ששם התהליך של בניית הזהות הגברית העצמית יכול להתחיל עוד טרום שלב השידוכים, והוא יבוא קצת לידי ביטוי בשידוכים, ורק בנקודות מסוימות הם ילבשו את מה שקראת לו המסכה, או איך שלא נקרא לזה, ינסו להתאים את עצמם לדמות המקובלת, כי גם במגזרים, שקוראים להם יותר פתוחים, עדיין יש דרישה שהנער החרדי כשהוא מגיע להציג את עצמו בשוק השידוכים, האמירה הראשונית שלו תהיה, מה התוכנית שלך ליום אחרי?

התוכנית שלי זה כן ללמוד תורה. השאלה יותר תהיה לכמה זמן. אבל עצם זה, הצגת מצג שזה התוכנית הבסיס שלי היא כמעט דרישה אולטימטיבית כמעט בכל שידוך חרדי. אז בקבוצות האלה אז יהיה שילוב.

תחילת ההתפתחות תהיה עוד לפני זה, עדיין בשידוכים הוא יציג את מצג הבחור המושלם שכל שאיפת חייו זה למצוא את העולם שלו בעולם התורני, ואחרי זה יכול להתפתח יותר האינדיבידואל העצמי, לבין מגזרים שהם פחות חשופים, שזה אחוזים מאוד גבוהים.

זה נע סביב החמישים אחוז שהם נמצאים בבתים, אתה הגדרת את זה עם חינוך יותר נוקשה, אבל חינוך יותר מוגדר, פחות מרחיב, פחות נותן להתפתח להתפתחות אישית, ולומדים במוסדות כאלה ששם הם מגיעים קצת, אולי הרבה, עם חוסר ידע למה הם אמורים להתפתח, ולפעמים נופלים לזה רגע אחד אחרי החתונה.

שזה דוגמה, הם מתחתנים כשהם יודעים שהאידיאל שלהם זה להקים בית של תורה. שמה זה אומר? אני לומד ואשתי המפרנסת כביכול, ורגע אחד אחרי זה הם מגלים שהם צריכים לקנות דירה, ולקנות דירה זה אומר שצריך גם לדאוג לשלם אותה, ואת החלק שלהם הם צריכים לחשוב איך לשלם ומאיפה לשלם, ואז פתאום נפתח להם משהו ומתחיל להתפתח המשהו האישי שלהם.

אוקיי, אז הבחור מגיע לשידוכים, מוצא את הבחורה, הם מסכמים להקים בית של תורה. אגב, אני פגשתי באמת מצבים שזה קצת, ממש הרגיש לי טקסי.

כלומר, היה לי מטופל, הוא, בלי להיכנס לפרטים, בסדר, הוא לא עמד לשבת וללמוד, זה היה ברור לו הוא לא למד, הוא לא ישב ולמד באותה תקופה, היו לו כל מיני, התמודדויות שונות וזה לא היה רלוונטי בכלל, אבל הוא הצהיר על זה.

הוא התכוון להצהיר על זה בפגישות כשהוא נפגש. העניין הוא שגם הבחורות ששידכו לו בתהליך של השידוך, אם יש את הבירורים וזה, הבחורות ששידכו לו לא היו בחורות שמחפשות מישהו שישב וילמד, ועדיין שניהם ישבו והטקסט הזה נאמר. זה היה ככה מאוד, מאוד מוזר בעיניי.

טקסי כזה, ככה… כן, אבל זה יכול להתחבר לשאלת המחקר, שאלת ה, האם מהי באמת גבריות חרדית אידיאלית? מה בעיני המתבונן? אתה אומר הוא מדבר על האידיאל גם אם הוא, האידיאל לא רלוונטי. גם אם האידיאל לא רלוונטי אליו, כן.

אוקיי. אוקיי, אני רוצה רגע שנעבור, לשלב הרגיש הזה של החתנים, הדרכת חתנים, שזה המקצוע שלך כבר לא מעט שנים, נכון? שש עשרה שנה.

שש עשרה שנים, וואו. כן. ואני רוצה, אולי קודם כל בקצרה, אני מניח שזה יהיה הקדמה נחוצה, בעיקר לאלה שהם לא מגיעים, לא מגיעות מהמגזר החרדי. מה זה הדרכת חתנים? הדרכת חתנים זה בעצם במקביל להדרכת כלות כמובן.

כן, הדרכת חתנים וכלות. יש שני מונחים. המונח שיותר מוכר לכולם זה מה שעושים ברבנות, שזה איזשהו שניים או שלושה מפגשים שעוסקים בנושאים, שקשורים להלכה, שקשורים למצוות שמיועדים לאחר הנישואים, וקוראים לזה הדרכת חתנים וכלות.

במגזר החרדי, הדרכת חתנים וכלות מה שמוסיפים להם על שמירת טהרה -שמירת טהרה והדברים האלה. כן. במגזר החרדי הדרכת חתנים וכלות כולל הרבה הרבה יותר מזה. זה בעצם כולל כל מערך ההכנה לחיי זוגיות תקינים עד כמה שניתן. קודם כל הדרכה סקסואלית, מן הסתם, כי אנשים לא יודעים.

נכון, זה יכלול הדרכה סקסואלית. שאגב, גם במגזר הלא חרדי יהיה הרבה זוגות שיעשו את זה פשוט מאוחר יותר. מאוחר מאוד. אבל כן, הדרכה סקסואלית יותר מפורטת. כלומר יבואו לקליניקה, יבואו לסקסולוג ושיקבל הכוונה והדרכה שיותר מתאימה להם ואז יבינו שבעצם כל השנים מה שהם זה אולי לא היה, כן לא היה מתאים לזוגיות או שלא היה מתאים לזוגיות שלהם.

כאן זה מגיע באמת מהמקום שבו מגיע זוג חסר ידע. אי אפשר להגיד לחלוטין אבל כן, חסר ידע מעשי חסר ניסיון לחלוטין, חסר ניסיון הוא מונע בעיקר מתפיסות, מדעות קדומות, סטריאוטיפים על חיי מין ועל חיי זוגיות בכלל.

וכאן מגיע תפקיד המדריך או המדריכה זה לעשות שני דברים. דבר ראשון, להכין אותם מנטלית לחיי נישואים עד כמה שניתן. קצת היכרות עם, כל פעם עם הצד המתאים, עם גבריות, קצת היכרות עם נשיות, לפעמים גם קצת היכרות עם הגבריות של עצמי. אם זה חתן.

והיכרות עם כל התחום הסקסולוגי, עם כל מה שקשור לתחום הזה. מהבסיס הכי בסיסי של איך, איך בכלל מקיימים יחסים ועד התחום שהוא יותר אהוב על רוב המדריכים.

זה התחום התאולוגי מסביב זה. מה המשמעות של קיום יחסים כלומר להעניק לזה איזשהו, להעניק לזה איזהשהו משמעות רוחנית, זוגית, כאילו המטרה היא כן. המטרה היא להעניק משמעות רוחנית, בעיקר בשביל שזה יקבל את המשמעות הזוגית הנכונה.

אוקיי. יפה. הגדרה טובה. אוקיי, אז הוא מגיע קודם כל אני, אני מניח שבשונה אולי ממה ש כלומר אני מניח מההיכרות שלי, תתקן אותי אם אני כמה אם אני טועה, אני רוצה להאמין שלפחות בעשרות אחוזים, אולי אפילו רוב, בטח במגזר הליטאי ספרדי, פחות בחסידי, אולי.

כן יש, הם מגיעים עם איזשהו עולם מושגים. הם כן נחשפו. לא יודע אם תמיד לפורנוגרפיה, אבל כן יש להם איזשהם… יש, אפשר לחלק את זה שוב פעם לחלוקה הקודמת שעשיתי בין אלה שנמצאים במקומות שיותר מאפשרים למקומות היותר שמרניים.

במקומות היותר שמרניים ההיכרות כמעט כולה תהיה מתוך טקסטים תורניים. אני לא יודע אם להגיד שזה יותר טוב או פחות טוב מהקבוצה השנייה. יכול להיות אפילו שיש לזה נקודות לחיוב.

בקבוצה השנייה זה יהיה מעורב בין הטקסט התורני לבין חשיפה מותאמת או לא מותאמת שהיה להם במהלך, גיל ההתבגרות. אוי, אתה, אוי, אתה דיברת על חשיפה. זה לא קשור בכלל. אני חייב לשתף אותך בסיפור. לפני כמה שנים לימדתי במכללה שאני מלמד להכשרת מורים, מורים חרדים, ודיברתי איתם בין היתר על זה שלפעמים, מה שנקרא ששומרים את הילדים בצמר גפן, כן, אז מין שמרנות גדולה לפעמים היא קצת באה בעוכרינו כשהילד פתאום נחשף ואין לו את הכלים להתמודד להתמודד אז מישהו שאל והייתי, הייתי משוכנע, סטודנט, אני אומר סטודנט, אבל הוא, הוא מבוגר ממני.

לא יודע, חמש עשרה, עשרים שנה ומורה, מלמד הרבה שנים ומישהו שאל, הייתי בטוח בהתחלה שבציניות, כי זאת ציניות נפלאה, אבל לא, זה היה בכנות אמיתית. הוא שואל אותי אז, כמה שעות בשבוע כבודו ממליץ לחשוף את הילדים לפריצות?

זה לא היה בציניות. הוא באמת שאל, אוקיי. כן, אני לא חושב שיש תשובה נכונה. אין תשובה על זה כי זה לא תלוי בשעות. לא תלוי בזה לא משהו כמותי. כן, אמרתי לו, אמרתי חושב שהם יסתדרו, כאילו כן, לאפשר להם רק להסתדר לבד. אני לא חושב שבזה אתה צריך לעזור להם.

זה בסדר, כאילו. אז אם לחזור לענייננו, שבחורים הם מגיעים לפעמים עם יותר מודעות, לפעמים עם פחות עם פחות מודעות, בדרך כלל עם דברים לא נכונים עם, המידע שיש להם הוא ברובו יהיה לא מדויק ולא בין אם הוא מידע שנאסף, אני לא יודע, מפורנוגרפיה וזה בוודאי.

אבל גם אם הוא מידע שהם אולי הבינו על דעת עצמם כן ממקורות תורניים, חלק מהם גם מקורות עתיקים. הטקסט התלמודי, כאילו הגמרא זה, נכון? כן. שזה טקסט שמתייחס גם בשפה שהיום היא לא מדוברת, אז היא מובנת להם.

הם מתרגמים אותה לשפה שלהם ומנסים לתרגם את זה למשהו מציאותי, וברוב המקרים השידוך הזה בין הטקסט התלמודי לבין המציאות הוא לא מספיק, הוא לא עובר טוב אם לא מסבירים אותו, אם לא מנגישים אותו. הם קיבלו אותו לא מונגש, ועם התפיסות האלה הם מגיעים ומגיעים עם הידע הזה, שאת כל הידע הזה צריך לסדר.

אני מאוד אוהב לעשות להם ריסטארט. מה למשל? איזה, אם דיברנו אפרופו על גבריות אז עמדות על גבריות, על נשיות גם יש אגב, כאילו? בעיקר נשיות. העמדות על גבריות יש להם פחות מתוך הטקסט התלמודי, כי זה חוויה… זה הם מכירים.

אוקיי אז מתוך הטקסט התלמודי מפרשים את זה, הם יכולים להגיע עם זה לשלב הבא. איפה זה מגיע בשלב הזוגיות? אבל בכל ההתייחסות לנשיות וגבריות, אז שם הם יכולים לשאוב מהטקסט התלמודי. ואחד הדברים שמאוד, מאוד, מאוד נפוצים כמעט בכל ה…

אתה אומר בעצם ש… כלומר, גם בגלל שאולי הם גדלים בסביבה נפרדת וגם עניין של אולי סטריאוטיפים. כלומר זה גדלים בסביבה נפרדת, זה נקודה לשיחה אחרת.

לשיחה אחרת. לא, אבל אני, אני מתכוון כמו שאמרת, את הגברים הם מכירים, את הנשים הם לא מכירים, הם מכירים בעיקר את הסטריאוטיפ. זה מה שהם מכירים בעיקר. עכשיו הסטריאוטיפ שהם מכירים זה או שהם פוגשים אותו מתוך מרחבי התלמוד והספרות התורנית, או שהם פוגשים אותו בשיח.

אבל יש מקום נוסף שהם פוגשים אותו מאוד, מאוד, מאוד, נפוץ. ספרות שעוסקת בנשים וגברים, אבל ספרות עתיקה. הספר הכי נפוץ בישיבות שעוסק בנשים וגברים זה גברים ממאדים ונשים מנוגה. וואה כן, ובמהדורה, במהדורה כמה שלו.

במהדורה הישנה. במהדורה הישנה. לפני העדכונים. למשל, המוח הנשי זה ספר שתשעים ותשע אחוז מבחורי הישיבות לא יודעים שהוא קיים בכלל. שהוא מציג כבר, תמונה קצת שונה, שונה בהרבה אפילו.

אז זה ספר שהוא היו עליו הרבה ביקורות. זה אחד מהסיבות שהוא עדכן- כן על הסטריאוטיפיות שלו, על החלוקה. הספר מאוד, מאוד סטריאוטיפי ויש גם קצת, גם בעיה, כי גם הספרות החרדית הוותיקה שעוסקת בזוגיות נשענת המון, המון, המון על ג'ון גריי והיא מונעת מהסטריאוטיפים האלה.

חוץ מגם מונחים תלמודיים כמו למשל יש מושג שהוא מוזכר כמה פעמים, שזה טָב לְמֵיתֵב טַנְדּוּ מִלְּמֵיתֵב אַרְמְלוּ שהמושג הזה אומר שכל אישה מעדיפה להיות נשואה כמעט בכל מחיר מאשר לשבת לבד.

ארמלו זה- תביאו לי איזה גבר שתביאו, העיקר… העיקר שאני זה… זה מוזכר גם בהקשרים אפילו טיפה פחות. תביאו איזה גבר שתביאו, אפילו ברמה כזו שאני לצאת איתו לרחוב אני לא ארצה, אבל אני ארצה לצאת לבד להגיד שאני נשואה. או-אה, אוקיי. והתפיסות האלה- אז, אז ככה אתה אומר, אתה פוגש חתנים שככה הם חושבים שהאישה כולל ארוסתם.

כולל ארוסתם במידה מסוימת, ושוב פעם כן, עדיין יהיה פה ברור חלוקה בין אלה שחונכו לחשיבה עצמית, לאלה שלא חונכו לחשיבה עצמית. אלה שפגשו אותה יותר. שפגשו אותה יותר ולא פגשו, בכל מיני רמות כאלה.

זה רצף. אבל כן, אבל זו תפיסה שהיא קיימת, היא נוכחת והיא נוכחת בחדר בתחילת התהליך ולאט לאט זה מתפרק. עכשיו זה מתפרק משתי סיבות לא רק עבודת המדריך, גם ההיכרות שלהם לאט לאט עם מי שמיועדת, עם מי שהם מיועדים להינשא לה, היא גורמת להם ל…

לפעמים לתהיות בהתחלה. רגע, אז היא כמו הדמות הקלאסית או שפשוט שלי היא משהו מיוחד? ולוקח להם זמן לקלוט וזה מבחינתי הדבר הכי חשוב שאני עושה בחדר, זה תבינו, הזוגיות של כל אחד ואחד והדמות הנשית של כל, שכל אחד פוגש זה דמות אחרת.

זה לא אותה דמות שיש חבר שלו פגש. ובאותה מידה בדרך הזאת אני קצת מנסה גם לתת להם, גם תבינו שגם אתם כל אחד ואחד הוא אינדיבידואל ויש לכם מקום גם להתפתחות אישית, למקומות שאתם חולמים עליהם, למקומות שאתם רוצים.

לא דווקא מקומות בחוץ, לא דווקא עם ההסתכלות הרחבה, ואני אתחיל לחשוב מה אני מחפש במקום אחר. בתוך המקום שבו אתה נמצא, להביא יותר לידי ביטוי את מה שאתה. יפה. אוקיי.

אגב, אתה אומר עוברים לאט לאט תהליך וכמטפל שאני חושב על תהליך אני מדמיין משהו שלוקחים את הזמן, כן, חצי שנה אני יודע, שנה. או וואו. הדרכה היא כמה זמן יש לך? ההדרכה היא, לא טיפול קצר מועד, הוא טיפול קצר, קצר, קצר, קצר, קצר. זה אינטק. בדרך כלל…

כן, זה אינטק. בדרך כלל אני אקדיש לאינטק שעה, שזה כולל אינטק עליו ועליה, בלעדיה בחדר כמובן, ועוד ארבעה מפגשים לפני ומפגש אחד אחרי. למה כזה כמובן אגב, אני סתם… כמובן, כי זה מה שנהוג? כי זה מה שנהוג. כן, זה מה שנהוג.

זה לא ש… זה יהיה מקרים שכן. אין הדרכות שעושים… יהיה מקרים. בדרך כלל, דווקא הבנות לא תרצנה את זה. הן תרגשנה לא בנוח כל כך בסיטואציה הזו. אוקיי, אז אולי אצל המדריכה? לא יודע, נשמע לי מתבקש. כן, ואצל המדריכה זה שוב פעם כמה מדריכות יהיה להם נוח לנהל את השיח הזה.

זה נושא שהוא בפני עצמו עדיין, אוקיי, מעניין. כן. ועוד ארבעה מפגשים שהם כוללים גם הנחיה לחיים, גם הנחיה לחיי אישות, לחיי מין, הכל. ואצלי יש גם מפגש אחד אחרי שהוא קצת מיועד לקרקע אותם.

אוקיי, פגשת זה עכשיו בחיים האמיתיים. אחרי הליל כלולות. אחרי הליל כלולות, כן. בוא נראה איך אתה מתמודד עם זה. איפה אתה מגלה את ה… אבל מה זה חמישה מפגשים? זה, זה כלום. חמישה מפגשים זה כלום. זה נכון. רק הנקודה הזו היא נובעת משתי סיבות.

סיבה אחת זה מצוקת הזמן. בדרך כלל הזמן המיועד לתקופה הזו של מאז שהם הכירו עד שהם ינשאו הוא כשלושה ארבעה חודשים. בשלושת ארבעת החודשים האלה כן, הוא אמור להספיק המון. הוא אמור להספיק גם להכין את עצמו, גם להכין את, איפה הוא יגור, גם להכין את המה הוא ילבש אחרי זה.

לקנות חליפה, לא יודע. הכל. זה המון המון דברים וגם להמשיך לתפקד בחיי חברה תקינים, כי יש לו בראש כל הזמן עוד נקודה אחת, איך אני רוצה שהחתונה שלי תיראה? אז הוא צריך להמשיך לשמר את החיי החברה כמה חברים יבואו, מה זה… יבואו, איזה רבנים יבואו, מה יהיה וואו משמעות.

שזה אגב, אם אנחנו מחזירים אותנו אחורה-חלק גדול מהחשיבה כביכול איך אני רוצה להיראות כשאני מגיע לשלב השידוכים זה מה יהיה המעמד שלי בעיני כל החברה והרבנים. האם אני אצליח להביא לחתונה את הרב הנחשק שהוא זה שיערוך את החופה?

וזה חלק גדול מה, ממה שמעצב את הדמות של הנער. מה הוא עושה, איך הוא מביא את עצמו לשם. טוב. אז הזמן באמת הוא מצומצם, הוא לא מספיק. הדבר השני הוא העלות הכספית.

עלות כספית של תהליך שיוסף מדבר עליו של חצי שנה ומעלה. זה בדרך כלל יכול להגיע לסכומים של חמש ספרות, וכאן בדרך כלל סכום של ארבע ספרות זה כבר יהיה מספיק.

לא ארבע ספרות, לא אלף, אבל זה לא יכול להיות סכום מדי גבוה, כי גם ככה העלות הכספית של הנישואים היא גבוהה ולא נשאר לזה אתה אומר זמן וכסף. החיים קורים. כן. זמן וכסף. אז היה כדאי, אוקיי.

במגזר החסידי ההדרכה היא יותר ארוכה כי גם תקופת האירוסין יותר ארוכה. מעניין. ואגב גם מקובל לשלם שם קצת יותר על הדרכה. לך תהיה חסיד. אוקיי, אז אנחנו, אנחנו תכלס סיימנו. אני כן ארצה, קודם כל תודה שהגעת ואני עכשיו אגיד כזה רק, אני אגיד תודה כזה קצת קרדיטים, ואז אני אבקש ממך לסיום, שאולי תגיד ככה כמה משפטים על תחום הדרכת החתנים, לאן אתה רואה את זה הולך או לאן היית, לאן אתה חושב שזה יכול ללכת?

לכיוון טוב יותר להתקדם לזה. אוקיי, אז כמו שאמרתי תודה שהגעת, מעניין מאוד, שיחה מרתקת. תודה לעורך הסדרה הרב חננאל רוס, לצוות העריכה הטכנית, לשלומית ברודבקר אשתי על הגרפיקה על האתר ועל העזרה הטכנית.

אני מזכיר שגם הפרק הזה יישלח במייל למי שנרשם לניוזלטר. כל הפרקים זמינים באתר, באתר שלי כולל תמלול. YOSEFBRODBEKER.COM וכמובן יעלו לספוטיפיי לכל יישומי השמע והווידאו.

מוזמנים מוזמנות להאזין, לדרג ולשלוח למי שנראה לו מעניין. טוב אז הרב יהודה שאלתי על חזון? על חזון. אז לפני החזון אמרנו תודה ליוסף שהזמין אותי. תודה לכל הצוות. לא, זהו, אני רק אני אומר לצוות. כן.

כן. אני מקווה שיהיה לכם, שיהיה מעניין לשומעים. אם אני מסתכל על חזון, החזון שלי זה ש, תחום ההדרכה א', הוא לא יתחיל רק מתי שהחתן מוצא את עצמו מוכן כבר להגיע לרגע הנישואים, שזה אומר מהרגע שהוא הציע נישואים והוא יודע כבר תאריך, מתי תאריך היעד.

ההדרכה תתחיל לפני זה, תתחיל כשהוא מתקרב לשלב הזה. אם ניקח את זה במונחים של גיל, אם הגיל הממוצע כיום זה עשרים ואחד, אז שהם יתחילו לעבור איזשהו סשן כבר מגיל, שלושה חודשים לפני זה. כלומר לפני השידוכים.

לפני השידוכים הם יתחילו לקבל הכנה, שההכנה הזאת תכלול גם הכנה להיכרות. שאגב, יש לי ספר שאני מקווה שיצא לאור בחודשים הקרובים. של הכנה לשידוכים. איך, יש לו שם כבר? או וואה, זה אחד מהדברים. אני מחפש. מי שיציע יקבל בחינם. אוקיי.

וגם, אז עד שהפודקאסט יצא, אם זה יהיה תסתכלו למטה בתחתית, ברגע שזה יתעדכן אנחנו נשים לינק או משהו. כן. בסדר. אם אנחנו כולל גם בעיקר ובעיקר הכנה להתפתחות. הכנה להתפתחות אישית, הכנה להסתכלות יותר רחבה על העצמי שלי ועל העצמי ביחס לסביבה.

שבין בתקופה הזאת שבה כן זה ניתן שיהיה ניתן להכניס לדעת להערכתי שמונה מפגשים זה אמור להיות משהו מינימלי. וכן להציע אולי לפתח, יוסף, אולי ביחד לפתח איזשהו קורס משמעותי ולהציע אותו.

אני לא יודע אם להציע אותו לפני שהם נישאים, שאז הם עדיין לפעמים לא מבינים למה יש בזה צורך או להציע אותו לשלב של מייד אחרי הנישואים, שאז הם חווים מאוד מאוד את הצורך הזה, שהוא יביא אותם למקום אחר, שיביא אותם למקום שבו הם ירגישו יציבים, מוכנים ויודעים לקראת מה הם הולכים ומסוגלים לשאת את כל החוויה הזו מתוך בנייה אישית ובנייה זוגית מוצלחת יותר וטובה יותר. מדהים!

תודה רבה.